1. "השולחן המשפחתי" : הנני מאמין בתחזוקה אישית. אלה העוסקים באופן זה ואחר בצמיחה והתפתחות אישיים זקוקים לתחזוקה קבועה של העצמי. תחזוקה זו יכולה להתקיים כמובן באמצעים שונים. בשל היותי אמן הבא מתחום היצירה התיאטרונית הצלחתי במשך שנות יצירה רבות גם לפתח כלי תחזוקה אישית שהם בעצם כלים העומדים לרשות האמן גם בבואו ליצור יצירה אמנותית. במשך שנות יצירה והנחיה רבות סביב חומרי יצירה אישיים הבאים בעיקר מסביבת חייו והביוגרפיה של האמן או התלמיד או המשתתף
המזדמן בסדנאות, מצאתי קשר הדוק בין עקרונות ומבנה ההתרחשות של סיפור חיים אמיתי לבין עקרונות מבנה והדרמטורגיה שביצירה האמנותית.מצאתי כי כל סיפור חיים של כל אדם הוא "סיפור טוב". כל סיפור חיים הוא סיפור מדויק. כל פרט בו נמצא בו ולא במקרה. כך גם ביצירה אמנותית . כל
פרט וסך כל הפרטים מצויים בו ולא במקרה. הכל יחד מספר לנו סיפור. ההליכה במסדרונות העלילה ביצירה אמנותית מזכירה לנו הליכה במסדרונות חיים של סיפור אמיתי. אנחנו בתוך סיפורנו שוכחים להיות עדים למתרחש בתוך חיינו ומה תכליתם. שאלות רבות מעסיקות אותנו ביחס להסתברות לנסיבות לסיבות
ולמסובב. האפשרות להסתכל על חיינו כעל חידה, כמו אל חלום כמו אל קלף מקרי שמשכנו מחבילת קלפים מאפשרת לנו להתרחק כדי להיות מסוגלים להתייחס לסיפורנו שלנו כאל מתן עדות /סיפור של מישהו אחר. מישהו זר. כאילו איננו הסיפור שלנו כלל . השולחן המשפחתי הניצב בבית הורינו הוא מרכז הפולחן המשפחתי השלם. הוא התוקף והוא מרכז הסמכות (או העדרה).
במהלך הסדנא נלמד איך "לפרוס"/"לפרוש" את תכלית סיפורינו באמצעות כלים דרמטיים. הסדנא מאפשרת לכל משתתף להציג את חומרי הסיפור האישי בפני המשתתפים האחרים. אין שני סיפורים דומים ואין שני מסעות בתוך הסיפור הדומים זה לזה.
מהלך הסדנא מאפשר למשתתפים לסרוק את חומרי חייהם בפרק זמן נתון , ולארגן את אותם חומרים בסדר דרמטי שונה בהתאם לבחירה מתקנת ומאזנת.
2. קיל דה דרלינג וחברים אחרים : סדנא זו מטרתה לבחון את הגבולות האישיים בין האפשרי לבלתי אפשרי ולקיים הערכה מחדש של “תכנית העבודה” האישית או המקצועית. הסדנא מאפשרת תהליך אישי בקבוצה תוך שימוש בכלים אמנותיים כגון “סיפור אישי”, “מטאפורות”, “סמלים”, “דרמטורגיה”, “הומור”, “קיל דה דרלינג”,”סימני-פורענות”, “המציאות האמנותית”, “ציפיות” .....וחברים אחרים.
כלים אלה שנועדו במקור לשרת את האמן בבואו ליצור יצירה שלמה הופכים כאן לשמש ככלי תחזוקה של מבנה העולם הפנימי וכן למטרות שידרוג שינוי וטיפוח שדה הצמיחה והגדילה האישיים.
דוד מעיין : למד בימוי ומשחק באוניברסיטת תל אביב. יוצר ואמן בתחום יצירה אלטרנטיבית של תיאטרון. מפתח שפת יצירה מקורית וכלי תחזוקה למחפשי דרך. יסד וניהל את המרכז לתיאטרון עכו ומרכז שלומי לתיאטרון אלטרנטיבי שבו הינו מנהל אמנותי שותף עד היום. לימד באוניברסיטת תל אביב וחיפה, אוניברסיטת וינה, ריינהרט סמינר , אוניברסיטת ברוקנר לינץ, יצר הצגות תיאטרון רבות ויצר אנסמבלי אמנים ויוצרים במסגרות שונות. מורה ומנחה סדנאות תיאטרון , השולחן המשפחתי , יוצר תיאטרון אוטוביוגרפי בארץ ובחו"ל. ניהל אמנותית את פסטיבל עכו, אירועי רחוב
בפסטיבל ישראל, מייסד ומנהל אמנותי של "האקדמיה של הבלתי אפשרי" בלינץ אוסטריה (בירת התרבות של אירופה 2009 ) חוקר ויוצר שפה תיאטרונית חדשה. כיום חי ויוצר באוסטריה (תיאטרון שאושפילהאוס, וינה אוסטריה, לינץ 2009 ) על עבודתו זכה בפרסים רבים והכרה בארץ ובזירה הבין לאומית.
______________________________________________________________________________________
* “האקדמיה של הבלתי אפשרי” נוסדה ב 2008 על ידי דוד מעיין כפרויקט עבור בירת התרבות של לינץ לשנת 2009 . במהלך השנתיים החולפות פעלה בהצלחה רבה במתכונת מיוחדת בה הוצעו מכלול רב של קורסים וסדנאות בהנחיית מורים ואמנים בין לאומיים.